ועידת החינוך

"כל חייו קודש לתורה לעם ולארץ"

בכל שנות פעילותו תרם הרב דרוקמן תרומה ניכרת וחשובה לקירוב בין חלקי העם, מתוך אהבת ישראל אמיתית ובעצם, בכל מסגרות העשייה הרבות והמגוונות שלו היה לאבן שואבת וחינך את תלמידיו לשילוב של תורה ארץ ישראלית, שמביאה לידי מעשה בחיי היום־יום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. הרב היה מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים, העומדים בלב החברה הישראלית, בתחומי הדת והמדינה, החינוך ומערכת היחסים בין חלקי החברה השונים והיווה אוזן קשבת וכתובת לעצה, לסיוע ולתושייה. 

״עם אחד, זה כל הסיפור – משלימים את הפרקים החסרים בסיפור של כולנו״

משרד החינוך לקח על עצמו ליישם את מסקנות ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך.

בכנס נברר מהו הסטטוס של פעילות המשרד לאור המסקנות, איפה אנו רואים התקדמות ומה נותר מאחור?

נברר את המצב הקיים בתוכניות הלימודים ביחס ליהדות ספרד ומזרח

ונבין כיצד  ההמלצות היישומיות פוגשות את המציאות המורכבת – האם בישראל של היום יש ביטוי לעושר התרבותי, ההגותי, ההיסטורי, הספרותי של מורשת יהדות המזרח?

כגוף תקשורת נשאל את השאלות הנוגעות לסמכות ולתקציב, ונשמע מראש הועדה, המשורר חתן פרס ישראל ארז ביטון , את תחושותיו לגבי הדרך שעברנו ומה שעוד נמצא לפנינו.

החדשנות בטכנולוגיה משנה את פני החינוך. בשידורי הכנס תחשפו לטכנולוגיות למידה מגוונות. טכנולוגיה שינתה את חיינו בכל הרגלי החיים שלנו. ומה לגבי תהליכי הלמידה וההוראה? נפגוש מתודות פדגוגיה חדשנית לשילוב טכנולוגיה בהוראה המקדמות שינוי בפרדיגמת ההוראה השגורה. נשמע על למידה רלוונטית, פעילה, יוזמת, מעוררת סקרנות ומזמנת ביטוי לקולו האישי של הלומד.

לא נפסח על השאלה הגדולה של מקומה של טכנולוגיה בעולמו של הילד, האם ניתן לרתום אותה להתפתחותו לצרכיו, או שמא יש להקפיד יותר מתמיד על רמת החשיפה של ילדים לטכנולוגיות. במה שונה טכנולוגיה שנובעת מחדשנות פדגוגית מטכנולוגיות של רשתות חברתיות, אפליקציות בידוריות וכיוב.

בכנס נפגיש בין תפיסות עולם מנוגדות ומשלימות – נחדד את ההבדלים וניצור חיבורים רעיוניים בין הקצוות של שתי התנועות.

 בבסיסה של תפיסת החינוך הבלתי פורמלי טבועה ההנחה שניתן ורצוי לממש מטרות חינוכיות וחברתיות בסיוע עקרונות, תכנים, ארגונים וכלים בעלי רמת מיסוד גמישה, המשוחררים מכללי המבנה הקיים בדרך כלל בבית הספר.

בישראל מתחלק החינוך הבלתי פורמלי לשני סוגים עיקריים: האחד חינוך חברתי-ערכי חוץ בית ספרי כמו תנועות נוער, חינוך משלים בבתי התלמיד, מועדונים ובתי נוער.

בנוסף לחינוך הבלתי פורמלי שפועל מחוץ לכותלי בית הספר, ישנה גם פעילות של חינוך בלתי פורמלי בתוך מסגרת בית הספר, הכוללת ריכוז חברתי, חוגי העשרה, מועצת תלמידים, הפסקה פעילה, טיולים וכדומה. בימינו יש מודעות רבה לחינוך הבלתי פורמלי, ולחשיבות השילוב בינו לבין החינוך הפורמלי.

כיצד פועלת היררכיה ניהולית והנהגתית בעולם דיגיטלי בו הביטוי מהיר ובלתי אמצעי?

האם מנהיגי ארגונים בחינוך יכולים לדעת היום יותר מהר ויותר מדויק את רחשי ליבם של התלמידים ואת צרכי המורים? כיצד מאזנים בין מעורבות הורים ובין תפקוד יעיל של ארגון?

נציגים מארגונים חיוניים בעולם החינוך ישתפו רשמים וימצאו נקודות חיבור רעיוני, במטרה לתת לצופים תמונה עדכנית של הצלחות ושל מורכבויות אותן הם פוגשים במציאות הישראלית.